נגר כדורי וזמירה בע"מ נ' Atlas Estates (Vagany) Ingatlanforgalmazo Kft ואח'

החלטה

1.בקשה להורות על היתר להמצאת כתב התביעה המתוקן אל מחוץ לתחום לפי תקנה 500 (10) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") היא הבקשה שלפני.

2.לאחר שעיינתי בבקשה ובכתב התביעה ראיתי לדחות את הבקשה.

3.כעולה מהבקשה המבקשת היא חברה פרטית המאוגדת בישראל שעיסוקה הוא ביזמות נדל"ן בישראל ובחו"ל. המשיבה 1 היא חברה פרטית המאוגדת בהונגריה (להלן: "המשיבה"). המבקשת, המשיבה וחברה נוספת, ש. אליה אחזקות בע"מ שאף היא חברה פרטית המאוגדת בישראל (להלן: "אליה") היו שותפות בחברה הונגרית בשם Estates Kaduri-Shasha Atlas Zrt. (להלן: "החברה") שבבעלותה היו מקרקעין המצויים בהונגריה.

בהתאם לכתב התביעה מחזיקה המבקשת 25%, ממניות החברה אליה מחזיקה ב- 25% והמשיבה- 50%.

בשלב מסוים, ביקשה המבקשת למכור את מניותיה בחברה. בבקשה ובכתב התביעה נטען, כי בהתאם לתקנון ההתאגדות בחברה יש למשיבה זכות סירוב ראשונה ביחס למניות המבקשת שהוצעו למכירה ומשכך ניתנה למשיבה האפשרות לממש את זכות הסירוב האמורה אלא שלטענת המבקשת "המשיבים, ביחד ולחוד, עשו שימוש פסול, עוולתי וחסר תם לב..." בזכות הסירוב כאשר לבסוף הודיעו כי אין הם מעוניינים לממש את זכות הסירוב.

לטענת המבקשת כתוצאה מהתנהלות המשיבים חלפה תקופה ארוכה ביותר – כשנה ומחצה מהמועד בו הודיעה המבקשת על רצונה למכור את המניות ועד למועד בו הודיעו המשיבים שאינם מעוניינים לממש את זכות הסירוב הראשונה. במהלך התקופה האמורה, ירד ערכן של מניות החברה והצד השלישי סירב לרכשן במחיר עליו סוכם מבעוד מועד.

התוצאה היתה, כך לטענת המבקשת, שהיא נאלצה למכור את מניותיה לצד שלישי במחיר נמוך "באופן קיצוני" מהמחיר בו יכולה היתה למכור מניותיה לולא התנהלותם הפסולה של המשיבים וכך, נגרם לה נזק של כ – 5 מליון ₪ "שמקורו בהפרש בין המחיר בו יכולה היתה המבקשת למכור את מניותיה לולא התנהגות המשיבים, לבין המחיר בו מכרה את מניותיה בפועל בשל התנהגות המשיבים".

4.המבקשת מבססת את הבקשה דנא על תקנה 500 (10) לתקנות סדר הדין האזרחי וטוענת כי יש להתיר את המצאת כתב התביעה למשיבה הואיל והיא בעל דין נכון ודרוש לניהול התביעה דנא. בהקשר זה נטען, כי התביעה נגד המשיב 2, אזרח ותושב ישראל, הוגשה כהלכה ובהתאם לכללים וכי מן הראוי לברר את התביעה נגד שני המשיבים ביחד שכן המשיב 2 (להלן: "המשיב") "הוא בעל השליטה, המוציא והמביא והרוח החיה" מאחורי פעילות המשיבה, אך אין בכל הבקשה ובתובענה כל ראייה לקשר ישיר, חוזי או אחר בין המשיב לבין המשיבה, למעט טענות המבקשת בדבר היותו 'הרוח החיה'.

בהקשר זה נטען כי אטלס נכסים היא חלק מקונגלומרט שחלק ניכר מהחברות בו פועלות תחת השם "ATLAS" וכי המשיב הוא בעל שליטה במניות חברה אחרת המחזיקה 99% מחברה נוספת שהיא בעלת המניות היחידה של המשיבה. משכך, נטען על ידי המבקשת כי המשיב הוא בעל המניות והשליטה ששולט במשיבה באמצעות חברות אחרות וכי בנסיבות אלה, אין חולק כי המשיבה היא בעל דין נכון ודרוש לתביעה דנא שהוגשה גם נגד המשיב.

5.כאמור, לאחר שעיינתי בבקשה דנא, ראיתי לדחותה שכן מתוך ראיה כוללת של הנסיבות לא מצאתי כי התביעה ראויה להתברר בישראל.

ראשית להדגיש, כי המשיבה, אליה מבוקש להמציא את התביעה, היא חברה זרה המאוגדת בהונגריה. מעבר לכך, גם המניות נשוא התביעה (שלטענת המבקשת נמכרו במחיר נמוך מהמחיר המקורי שהוצע לה) הן מניות של חברה זרה שאף היא התאגדה בהונגריה ושהמקרקעין שבבעלותה אף הם מצויים בהונגריה.

כאמור לעיל, הטענות המועלות בכתב התביעה עניינן התנהלות המשיבה בכל הקשור להחלטתה אם לממש את זכות הסירוב הראשונה שהוקנתה לה לרכוש מניות חברה זרה במסגרת תקנון החברה הזרה או אם לאו – התנהלות זו של המשיבה אינה יוצרת זיקה לישראל אך משום שהמבקשת היא חברה ישראלית ולבטח אין בה משום הצדקה לנהל את התביעה דנא בישראל.

נראה כי גם המשיבים היו ערים לכך שכן כתב התביעה המקורי הוגש נגד המשיבה בלבד ובקשה לקבוע כי הההמצאה למשיבה שם היא המצאה כדין לאחר שבקשה לקבוע כי מר רון יצחקי – המשיב בבקשה דנא ואחרים הם מורשים לקבלת כתבי בי-דין מטעם המשיבה.

יודגש כי דחיתי את הבקשה ביום 21.6.11 ורק לאחר דחייתה הגישה המבקשת (התובעת) בקשה לתיקון כתב התביעה לה נעתרתי בהחלטתי מיום 26.9.11.

בהתאם, הוגש כתב התביעה מתוקן - שאליו צורף המשיב פה כנתבע נוסף.

אני סבורה כי התנהלות זו של המבקשת מלמדת בעד עצמה שכל מטרת צירוף המשיב 2 כנתבע נוסף לכתב התביעה המתוקן נועדה "לסלול" את הדרך לזימונה של המשיבה לבית המשפט בישראל שכן ככל שהיתה עילת תביעה מבוססת המצריכה בירור התביעה נגד שני המשיבים יחד בישראל, הרי שההנחה היא שהמשיב "כרוח החיה" של המשיבה היה מצורף כנתבע כבר במסגרת כתב התביעה המקורי, ולא היה מהווה אך כתובת לקבלת כתבי בי דין.

לעניין זה יפים הדברים שנכתבו על ידי אורי גורן בספרו, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, עמ' 690-691:

"תקנה 500 (10) מורה, כי בתובענה ש"הוגשה כהלכה" נגד נתבע אחד הנמצא בתחום המדינה, ניתן לבקש המצאת כתבי-בי-דין לאדם אחר הנמצא בחוץ-לארץ, שהוא בעל דין דרוש או בעל דין נכון לדיון בתובענה הנ"ל.

יש לשקול את הבקשה בשני שלבים: בשלב הראשון, יש לבדוק, אם התובענה הוגשה "כהלכה" לגבי הנתבע המקומי. אם התשובה היא חיובית, ייבחן המקרה בשלב השני "מתוך ראייה כוללת של כל הנסיבות". כאשר צירוף הנתבעת הישראלית היה מבוסס על השערות מעורפלות, התקבל הרושם שהמטרה הדומיננטית בהגשת התובענה נגד אותה נתבעת הייתה לאפשר את זימונה של חברה זרה להישפט לפני בית-משפט בישראל".